גניבת הדמוקרטיה ב3 שלבים | עו"ד דוד פטר [מפגש 17] תוכנית 'קדמא' transcript

טוב, תרגישו חופשי להפריע לי וכמה שיותר שיחה שאלות. זה הרבה יותר מעניין מאשר הדברים שאני רק אסביר כי לפעמים אני אגיד דברים שאולי חלקכם הם יודעים או שאני מפספס חלק מכם. אז אני מאוד מאוד שמח כשמפריעים לי תרגישו חופשי. א טוב אני דוד פטר. אני עורך דין, אני מתעסק במשפט ציבורי אה מייצג גם את הממשלה א נכנס בנעליה של היועצת בכמה תיקים שככה אה קיבלו קצת יותר חשיפה תקשורתית אבל אני עוסק במשפט ציבורי א כבר לא מעט שנים ואני חושב שיש מרוב ויכוחים פוליטיים ושהנושא הזה מאוד מאוד חזק א לפעמים חסרה התבוננות בזום להבין את התופעה להבין אותה טוב וכשמביאים את התבניות מאחורי התופעה אז הפרטים הם כבר הכל מסתדר למקום שלו אבל חשוב לדבר קצת על המסגרת ומה על מה אנחנו מדברים א עכשיו לכן אני אעשה איזשהיא סקירה שבהתחלה היא תראה קצת טכנית כמעט חצי אקדמית אבל אני מרגיע אתכם זה יהיה קצר מאוד אבל זה נדרש זה איזשהו בסיס נדרש כמו שמישהו כדי להלטר במוזיקה הוא צריך יסודות קלאסיים. אז אני רוצה לתת לכם איזשהם יסודות ואני אגיד לכם בסוד שאת היסודות הללו גם בפקולטות למשפטים בארץ לא נותנים ולא סתם ואולי נגיע לזה למה לא. א לכן תהיו איתי תחזיקו מעמד ונגיע לחלק הכיפי עוד 20 דקות אבל תחזיקו 20 דקות בסדר >> אם אפשר דקה עולה שרק תגיד איפה כאילו הדרך שלך איפה למדת א אני נולדתי בבודה א ההורים שלי עלו לארץ כשאני הייתי בן שנה וחצי אה טוב זה סיפור ארוך לא ניכנס פה עכשיו לכל הזה אני למדתי בחיפה, למדתי באוניברסיטה, למדתי בבר אילן א עבדתי במשרדים פרטיים בתל אביב לאחר תקופה מסוימת הרגשתי מיצוי, עבדתי בייעוץ המשפטי לממשלה, לאחר מכן עבדתי בפורום כהלת חמש שנים, לאחר מכן פתחתי משרד רוכי דין, זה ככה ה א בריף א אבל בואו, אני מציע שנתחיל וכל שאלה שיש תרגישו חוף שלישון. משפט זה שם מפונפן למה שכל ילד מבין גם בגן המשחקים וזה את התובנה הבאה יש כללים כל ילד מבין את זה כל ילד מבין את זה אינטואיטיבית אפילו יש איזשהו בעל סמכות שקובע לו כללים בין אם זה ההורה שיכול לקבוע כלל בגיל מאוד מאוד מאוד צעיר לדוגמה אם מנסים לגמול ילד אז יש כללים. הילד לומד שיש כללים, לא עושים פיפי במיטה. יש כללים. זה מאוד מאוד אינטואיטיבי ברמה שאפילו חיות יכולות להבין את זה ברמה האינסטינקטיבית שיש כללים. ולכן עצם זה שיש כללים זה דבר מובן מאליו כמעט א לכל צורת חיים אינטליגנטית. ולכן השאלה היחידה שרלוונטית תמיד בכל חברה היא מי קובע את הכללים? זו השאלה האמיתית בלב כל הדיונים. הפוליטיים כמעט בלב כל הסוגיות של מדע מדינה המהפכות ההיסטוריה זה בסך הכל מאבקים על מי קובע את הכללים למה הוא ואולי יותר עמוק מזה מי קובע מי קובע את הכללים כלומר זה מאוד יפה להגיד אה מי שקובע את הכללים זה אני אבל מי קבע שמי שקובע את הכללים זה אני כלומר השאלות הללו של מי נגיד מלך אומר בוודאי שאני קובע את הכללים אם אני הריבון במדינה. אוקיי, אבל מי קבע שאתה המלך? מי קבע שאתה מחליט? כלומר, שאלה מדרגה גבוהה יותר זה מי קובע? מי קובע? שאלות הללו התרידו את כל האנושות. זו בעצם ההיסטוריה של כל שיטות המשטר, מאבקים בין תפיסות. אבל בסופו של דבר יש שתי שיטות מרכזיות שהתפתחו במקביל שהשתי השיטות הללו אנחנו היום מכנים אותה ביחד כדמוקרטיה וזו השיטה שצמכה בבריטניה וזו השיטה שצמחה בצרפת וכנגזרת למה שקרה בבריטניה לאחר מכן בארצות הברית אבל בעצם אם אני עושה את זה מאוד מאוד פשוט היה הייתה תפיסה של כתר. היום זה קצת זר לנו, אבל בואו ננסה רגע להבין מה זה אומר בכלל מלוכה. מישהו שחושב שמגיע לו לקבוע את הכללים. למה? זה פחות חשוב. יכולים להיות כל מיני נימוקים. אלוהים בחר בי, זה נימוק אחד. אבא שלי גם היה מלך ולכן יש לי דם כחול. זה נימוק אחר. נשמע לנו היום כזה זר קצת לתרבות שלנו, אבל יש בזה הרבה מאוד היגיון. בתקופה שבה כולם אנלפטים חקלאים. או אנשים במעמד נמוך ואתה 20 דורות של יודעי קרוכתוב שלמדו אצל מורים פרטיים 30 דורות של דיפלומטים עם ספרי יוחסין של היסטוריה דיפלומטית שהסבא שלך נהיה דיפלומטיה עם הסבא של המלך השני זה מאוד הגיוני שלא הכפרי שלא יודע קורכתוב יהיה המלך אלא מישהו שהוא נצר לכן יש היגיון במלוכה יש היגיון בדברים הללו אבל גם באנגליה גם בצרפת מסיבות שונות שזה לא משנה אנחנו לא בשיעור היסטוריה אני רק מתאר את ההיסטוריה של כללי המשחק לא את ההיסטוריה של עמים זה לא מעניין אותי אני מדבר על ההיסטוריה כמו שיש התפתחות רעיונות התפתחות של כללי המשחק האנושות בכמה ציביליזציות בכמה תרביות במקביל הגיעה למסקנה שמלוכה זה לא טוב שמלוכה עוברת השחטה א עוברת א מהפכים שהם מאוד לא בריאים אה המרידות המתמידות כנגד המלוכה זה לא יציב. כל אחד רוצה להיות מלך וזה לא טוב. למה? ככה הניסיון המצטבר. לא פה נפרט עכשיו למה מלוכה זה לא טוב. אז גם בצרפת וגם באנגליה היו מרידות כנגד המלוכה. ומה שעשו זה שהיה המון עם שאמר הכתר הוא לא שלך אדון לואי או אדון הנרי. הכתר הוא של כולנו. כן, כל יחיד הוא מלך, כמו שאמר שבוטינסקי, שהוא פשוט ציטט את התפיסה הליברלית האירופית של אחרי המלוכה, פוסט המלוכה. בעצם הריבונות היא לא קניין אישי של המלך, של הדם שלו, של המשפחה שלו, אלא כל העם כולו יש לו מניות. כמו אני לא יודע אם אתם מכירים איך עובדת חברה בעם. כל אחד יש לו מניה. יחד הם הבעלים של החברה. התפיסה הזאת של הבעלות המצרפית במדינה שהתפתחה קצת עם גוונים שונים בבריטניה ובצרפת לזה אנחנו קוראים היום דמוקרטיה אל תתבלבלו הדמוקרטיה היוונית הקלאסית לא דומה בשום צורה למה שאנחנו היום מכנים דמוקרטיה הדמוקרטיה שאנחנו מכנים היום זה תפיסות שצמחו בעיקר בצרפת ובברטניה והגיעו למימוש מלא כי במהפכה הצרפתית תבינו כמה המלוכה חזקה אחרי המהפכה הצרפתית לא יודע מי מכם זה ירד לו במיקוד או לא ירד במיקוד בתיכון אני לא יודע בישראל לא כל כך לומדים על המהפכה הצרפתית באופן כללי אבל אחרי המהפכה הצרפתית המלוכה עוד חזרה כלומר הציבור אמר אנחנו מתגעגעים למלך אנחנו רוצים שהוא יחזור זה עד כדי כך חזק אבל באופן כללי כמגמה היסטורית אנחנו רואים את הדבר הזה מגיע למימוש מלא בדמוקרטיה הטהורה האמיתית הראשונה שהיא ארצות הברית המדינה הראשונה שנתנה זכויות שוות ליהודי ודים בעולם אי פעם היא ארצות הברית. אנשים לא יודעים את זה. המדינה הראשונה בהיסטוריה שנתנה זכויות שוות ליהודים על מלא עד הסוף בלי סייגים בכלל כחוקת המדינה זו ארצות הברית היא הדמוקרטיה הראשונה האמיתית. א עכשיו מה זה אומר? ואני לקרא את הסיום של החלק התיאורטי. מה זה אומר הדבר הזה? זה אומר שהתרבויות הללו צמחו כראקציה, כקונטרה לזה שהיה לנו ניסיון עם מלוכה. הניסיון הזה היה שלילי ואנחנו לא חושבים שהוא צריך להחליט שהוא מחליט. אנחנו נחליט על הכללים. איך? בהסכמות בינינו, בהסכמות אזרחיות. לא מה שהיום מכנים הסכמה רחבה, שזה מילה יפה ללהגיד לכל אחד יש זכות וטו על השני, או בעיקר לצד אחד יש זכות וטו על השני. אלא הכוונה אנחנו נכפע עלינו להחליט כמו אותה בדיחת קרש של אותו אחד שקם בבוקר ואומר אמא אני לא רוצה ללכת לבית ספר היא אומרת אתה חייב אבל אני לא רוצה אבל אתה חייב אבל אני ממש לא רוצה והיא אומרת לו אבל אתה המנהל אז כולנו המנהלים של הבית ספר של החיים שלנו כולנו נאלצים בעל כורכנו לקבל החלטות חלק ממנו מאיתנו הם אנשים עם אq מאוד מאוד נמוך חלק מאיתנו אנשים עם ניסיון חיים דל חלק מאיתנו גאונים עם אספרגר, חלק מאיתנו פשוט עם תפיסות עולם שגויות, חלק מאיתנו אנשים מבריקים וטיפשים בתחומים אחרים וכולנו ביחד כמעין תזמורת חצי מזייפת נכפע עלינו לקבל החלטות. למה? האם זה כי כולנו חכמים, כולנו נבונים, כל המון ככל שדי מה שנחליט זה דבר האל המושלם. לא יודע, אני מטיל בזה ספק, אבל האלטרנטיבה, למדנו ככה, האנושות תפסה באותה תקופה של התפתחות פוליטית, האלטרנטיבה היא רודנות. ולכן אין לנו ברירה אם אנחנו לא רוצים להיות נתונים לרודנות, אלא להחליט קודם כל בשאלת היסוד, לגבי מי מחליט, מי מחליט, שבדבר הזה יש לנו תשובה מוחלטת. והתשובה היא אנחנו, לא אתה, לא אני, אנחנו נחליט מי מחליט ואנחנו נחליט מה הם הכללים. ככה הגענו לתפיסה הדמוקרטית. עכשיו, זה דבר מאוד מאוד לא אינטואיטיבי, זה דבר מלאכותי, זה דבר זר לטבע האדם הראשוני והוא יכול לבוא רק כפוסט טראומה לרודנות מלוכנית. למה? כי כל אדם פה בוודאי אם הוא פוגש אדם אחר לפעמים הוא חושב ברור שאני מבין יותר טוב ממנו. ברור. ככל שאתה גם במעמד חברתי יותר גבוה אתה חושב את זה על יותר אנשים. ככל שאתה משכיל יותר שאני לא יודע מה זה אומר זהזה מין פיקציה כזאת שאנחנו מספרים לעצמנו אבל עברת יותר תקסי חניכך כאלה ואחרים והדפיסו לך במדפסת דף A4 באיזה פקולטה משהו אז אתה משכיל יותר. כן. איזה מין משחק תפקידים אינדיאני עם נוצות. במקום נוצות יש לנו כזה דברים שמדפיסים ומחלקים ואתה עכשיו בוגר תואר. כן, אתה משהו מיוחד. אז שלא לדבר אם אתה משפטן שזה בכלל אתה ייצור ממש יש הומוספיינס ויש משפטן, זה משהו אחר. אה אז אתה יודע יותר טוב. וגם אם אתה ראש ישיבה ובא אליך תלמיד שיעור א' אתה אומר אינטואיטיבית לעצמך כראש ישיבה. טוב, ברור שבענייני מדיניות אני יודע יותר טוב ממנו. הוא ילד צעיר. זה אינטואיציה. ואם אתה גנרל ומישהו נכנס בבקום עם קומתת חתול, אז אתה אומר ברור שאני יודע יותר טוב ממנו. אני גנרל והוא הרגע נכנס. זה לא אינטואיטיבי. זה מאוד חשוב שתשימו לב לנקודה הזאת. הדבר הזה של דמוקרטיה הוא יכול לבוא בצורה טבעית, נקרא לזה ככה, רק כפוסט טראומה לציביליזציות שחוו רודנות. ולכן אני עושה לכם פה ספוילר, יש לנו בעיה מיוחדת, היא קיימת בכל המערב, אבל יש לנו בעיה מאוד מאוד מיוחדת בישראל. כי הדמוקרטיה הישראלית לא צמחה על רקע מרד במלוכה או ברודנות, אלא היא צמחה כחבורת יהודים אינטלקטואלים שיושבים עם אספרסו בפריז ובברלין ואומרים יש לנו רעיון אינטלקטואלי לפתרון ליהודים ודנשט אנחנו נקים מדינה ליהודיםזה רעיון פנטסטי כלומר יש פה איזה משהו אוטופיסטי על חירות היהודים איך איך נציל את היהודים מהגולה? רעיון אינטלקטואלי שלא בא על רקע של מרידה ברודנות או שחווינו על בשרנו מה קורה שמישהו אחר מחליט עלינו היה את הגלות נכון אז הפתרון לגלות הוא שהיהודים יחליטו על עצמם נכון אבל איך מי מחליט בתוך היהודן הם עוד לא הגיעו לשמה זה היה כל כך פנטסטי כל כך רחוק הרצה לא ישב באמת בדקדוקי דקדוקים מה בדיוק ג'בוטינסקי כתב אפילו כתב על כך שצריך שיהיו שני ראשי מדינה ערבי ויהודי כל מיני אבל זה הכל מאוד תיאורטי זה לא על בסיס זה שמישהו כתב הוראות אלה נכתבו בדם כן ש יש ניסיון היסטורי לא יודע אם מישהו פה דיבר איתכם על אדמונדברק וכולי אבל ניסיון מתמשך והיסטורי של השעקת מסקנות של מה קורה כשיש רודנות וכמה זה לא טוב וכולי אז לכן אנחנו בישראל בעצם בדיון בשאלה אחת מאוד פשוטה אם תסתכלו אתם מכירים לא יודע אם אתם מכירים את כל המפגשים גשי הסכמה רחבה, מפגשי מחינות אחים לנשק, לא יודע, כל מיני כאלה או איך שאני אוהב לקרוא לזה מכינות, מפגשים פנים אשכנזיים מרתקים. אז כל המפגשים הללו הם בעצם ויכוחים על מה החזון למדינה. ואחד יש לו חזון כזה ואחד יש לו חזון כזה. כלומר דיונים תיאורטיים בין אינטלקטואלים, לא משנה אם הם באמת אינטלקטואליים, הם תופסים את עצמם כאינטלקטואלים לגבי הראוי ה מה היא האוטופיה, מה החזון ל אף אחד לא דן בשאלה רגע רגע רגע זה לא מעניין לא איך קוראים לך ארז אני בטוח שיש דברים שאני וארז לא מסכימים בהם נכון מן הסתם אז בוא רגע נדבר על שאלה מוקדמת יותר לא האם אני צודק או ארז צודק שזה דיון לא מעניין ומשעמם. למה? כי חוץ ממני ומארץ יש עוד 10 מיליון אזרחים פה. אז גם אם אני והוא נתווכח שעות, באמת באמת ההכראה לא תיפול ביני לבין ארז. לכן מבחינת משבים זה כמעט דיון לא כל כך מעניין. זה יכול להיות מעניין כי הוא אדם מעניין ושנחמד לי לדבר איתו. אבל ברמת המדינה זה כמעט לא כל כך חשוב. כמעט לא חשוב. מה כן חשוב? שאני וארז נסכים מהו מנגנון ההכראה. כלומר נניח ולא נסכים גם בסוף הדיון בינינו. אנחנו לא מסכימים. אתם יודעים מה? יש לי דעת מיות וכולכם לא מסכימים איתי. מה קורה אז? איך מחליטים? איך מחליטים? איך מחליטים? מהוא המנגנון המוסכם בחברה לקבלת החלטות? לא מה ההחלטה הנכונה, אלא איך מחליטים בין עמדות מנוגדות בחברה. עכשיו בדמוקרטיה שעברה את הטראומה של מרד במלוכה יש דבר אחד שהוא צריך להתרחק ממנו זה ממש טריגר אתם מכירים את הביטוי הזה שכותבים א פוסט טריגר אתם מכירים את זה שכאילו כותבים בתחילת זה כשמישהו עבר היסטוריה של רודנות כשמישהו אומר לו אני אחליט אז הוא מתורגר זה אוקיי זה לא אם מישהו כמרים צולה גנרלים אנשים שיש להם בדם בית בורבון 500 שנה אחורה הערת סוגריים. עד כדי כך המלוכה הייתה חזקה שמדינות אחרות כמו אוקראינה ורסיה היו קונות בסכומי עתק ילדים שהם ממשפחות של שושלות של מלוכה כדי ליוע אותם, לגדל אותם אצלם שיהיו מלכים. ילדים זרים אבל יש להם בדם. יש להם משהו בדם. הדבר הזה הוא כל כך היה חזק. ולכן דבר אחד ברור בעולם הדמוקרטי הזה תפיסות של אני מחליט אני מחליט מי מחליט אני יודע מה טוב בין אם זה כי הוא כומר בין אם זה כי הוא גנרל והוא יודע בין אם זה שלום כבוד הרב אה התפיסות הללו הם יצרו סלידה ולכן הוויכוחים היום הרבה מאוד פעמים בישראל בגלל שאנחנו חברת הדמוקרטית שצמכה בלי הרקע הזה, אלא היא צמכה על רקע אינטלקטואלי אוטופיסטי. הוויכוחים בינינו הם הרבה פעמים ויכוחים של מה נכון להחליט. ודילגנו לגמרי על השאלה מהוא מנגנון ההכראה בחברה. איך מחליטים? כלומר היום להגיד במדינת ישראל העירוב קובע זו אמירה פרובוקטיבית. זו אמירה שבהרבה מקומות היא כמעט מופרת. מסתכלים עליכם כתמהוניים אם אתם אומרים את זה כשזה בעצם הבסיס הראשוני ביותר לעולם הדמוקרטי של אחרי המלוכה כי כל דבר אחר שתגידו זה לא משנה עכשיו מה ההסדר כל תשובה אחרת לשאלה מי קובע שהיא לא הרוב היא אומרת שיש מישהו שיש בו משהו שהוא ערך מוסף שהוא יותר ואז שואל את השאלה למה בזכות מה אז שיגידו בזכות האל אם זו קמורה בצרפת של המהפכה הצרפתית כן האל בחר בהם האל יודע מה עכשיו זה גם שימו לב זה גם נימוק לולעתי כלומר עצם זה שהם בעמדת כוח זו הרי מקס ובר כותב על זה עצם זה שהם בעמדת כוח זה מוכיח שאל בחר בהם אז ממילא היה צריך להקשיב להם כי אם אם האל לא היה רוצה בהם הם היו מאבדים את כוחם אז מכאן מעצם זה שיש להם כוח אנחנו לומדים שחייבים להקשיב להם מן נימוקים כאלה לולעתיים >> כן >> שבסוף האליטה הזאת מגיעה סך הכל מאזור גרמניה אזור אשכנס נקרא לזה בסוף אולי יש להם באמת פוסטנו מהודנות שהייתה בגרמניה שהם נתן לזה את הכוח >> קודם כל מה שאתה אומר שאלה מאוד מאוד חשובה תכף אני אגע בזה אני רק אומר ספוילר א יש מאמר של אליזבת טרימיני אני מאוד ממליץ לך לעשות גוגל לקרוא אותו עובדתית זה לא נכון אבל אני מיד אתיחס לזה עכשיו אני מגיע לחלק האחרון של החלק התיאורטי החלק האחרון שבו אתם צריכים להחזיק ראש כן שאלה >> בטח אני חושבת שאם תלמרוב העם כן העם כן לך שהרוב קובע אבל תדאוג גם למט שהם לא יירמסוכן כן עכשיו אני אשאל אותך שאלה מאוד פשוטה אני אספר לכם סיפור קצר עד איזה שעה יש לי שאני אחלק את הזמן שנכון >> היום בערב אה אה אספר לכם סיפור את שואלת שאלה מה שמך מי ששאל את השאלה >> תהילה שאלה מאוד חשובה אני אספר לכם סיפור על בחור בשם דרד סקוט מישהו פה שמע עליו אוקיי דרד סקוט דרד סקוט היה בחור שחור עבד בארצות הברית זה ממש בתקופה שבה מדינות מסוימות התחילו לשחרר עבדים מדינות אחרות עוד לא לפני מלחמת האזרחים בא האדון של דרד סקוט צועד איתו ממדינה למדינה ממש ממש סוגיה תלמודית. שימו לב, בין המדינות שהוא חוצא, כן, בילו של כביש שש, הוא באמצע עוצר והוא עוצר במדינה חופשיה, במדינה שבה עבדים כבר שוחר. באותו רגע שהאדון חוצא את הגבול בין המדינות, הולך דרד סקוט לאיזה עורך דין, כן? דר סקוט הזה היה כנראה בחור פיקח מאוד. הולך לאורך דין, אומר, "רוץ לבית המשפט מהר, תגיד להם שאני בעצם כבר לא עבד. אני שוחררתי כי עברתי בטריטוריה חופשית במסע של האדון עברתי בטריטוריה חופשית מה דינו של עבד שבתוך המסע עובר בטריטוריה חופשית כן זה יכול להיות שיעור כללי ב כן מה דינו הדבר הזה התגלגל אני לונג סטורי שורט סיפור מאוד ארוך הגיע עד לבית המשפט העליון האמריקאי בית המשפט העליון האמריקאי כמובן תהילה עושה את מה שעושה כל בית משפט בכל מדינה דמוקרטית מגן על זכויות אדם נכון זה תפקידו ומה פס פסק בית המשפט כמובן שהוא עבד למה כי הוא מגן על זכות הקניין של האדון תגידו אתם השתגעתם שבכללתם בדעתכם תרחיש אחר זכות הקניין זה זכות חשובה נכון עד כדי כך שמחברי החוקה האמריקאית קבעו שבלי הגנה על זכות קניין לעולם לא תיתכן חירות לאזרחים שזה אגב נכון ולכן מגנים על זכות הקניין של האדון והעבד הוא קניין של האדון ולכן יש לו זכות לשמור על קניינו גם בניגוד לחוק מדינתי בסטייט איפה שאותו עבד עבר העיקרון החוקתי הפדרלי של הגנה על זכות הקניין של האדון היא יותר חזקה מה אנחנו אגב הדבר הזה הוא היה הוא עורר שסערה מאוד מאוד גדולה בארצות הברית ומתח בין המדינות ועל כך שבית המשפט העליון שהוא תמיד בהגדרה אפרופו גרמניה הנאצית הוא תמיד חלק מהאליטה הישנה ומגן על מוסדות האליטה הישנה בית המשפט העליון הגרמני היה גדול התומכים של דולף היקלר אה ואחת הסיבות המרכזיות שהוא עלה לשלטון ומעולם אגב הרוב בגרמניה לא נתן לו את הסמכויות הללו זה פיקציה שמלמדים בישראל זה פשוט הולכת שולל זה אינדוקטרינה סליחה שאני זה לא נגדך כן חס וחלילה אבל הדבר הזה הוא שקר מוחלט שמערכת החינוך הישראלית מחנכת כאן דורות מסיבות פוליטיות מסוימות מעולם חוק ההסמכה שנתן נתן לו סמכויות קאנסלר שבאמצעותם הוא לקח את הסמכויות של הינדנבורג. לא ניכנס פה לכל הפרשה הזאת. החוק הזה עבר כאשר על פי החוקה של רפובליקת וימר צריך שני שליש הצבעה בריכסטאג. הוא מעולם לא קיבל שני שליש בריכיסטג. מה שקרה זה שהוא החליט על דעת עצמו כקנסלר שהקומוניסטים לא יכולים לקחת חלק בהצבעה כי הדעות שלהם הם דעות מסוכנות. הוא הציב חמושים בתוך הריכסטג עם נשקים שלופים תוך כדי ההצבעה. וכשלילה לפני כל המתנגדים או חוסלו או נכלאו. ככה הוא השיג שני שליש בריאסטא. כלומר, מעולם הרוב הדמוקרטי בשום מדינה במערב אי פעם לא החליט על ביטול הדמוקרטיה שלו. זה מעולם לא קרה. ויש פה איזה מיטוס שבונים שהדמוקרטיה העלתה את היטלר לשלטון. והסיבה שמפיצים את התעמולה הכוזבת הזאת היא על מנת לגרום לאנשים לחשוב שהחירות שלהם היא מסוכנת. כלומר, אם אתה תגזים אדון אזרח קטן עם רצונותיך המופרחים להחליט על גורלך, אתה עלול לסיים כנאצי. כן? זה הנרטיב שבונים פה. אם האזרחים יגזימו עם רצונם לשלוט בגורלם אז יש פה סכנת נציזם כן אהרון ברק אומר את זה במפורש כל הזמן >> סליחה >> כן עכשיו נחזור שזה דווקא חשוב כי את המשולש הזה הגע אדם בשם הנסקלזן שחי תחת גרמניה והוא אומר דבר מאוד פשוט שהוא מאוד אינטואיטיבי ומאוד פשוט ועל בסיסו בנויות כל המדינות הדמוקרטיות היום במערב זה תכירו המשולש הנורמטיבי או הפירמידה הנורמטיבית כלומר איזה דיברנו על כללים שכל ילדים בגן מבינים אז יש כללים שקובעים הילדים יש כללים שקובעים הילדים ויש כללים שקובעת הסייעת ויש כללים שקובעת הגננת ויש כללים שקובע הפיקוח יש היררכיה של כללים דרבנן דאורייתא בכל עולם נורמטיבי עולם של כללים ושיררכיה. המדרג הנמוך המדרג המנהלי, כלומר החלטות שרים, צבים, תקנות, נהלים שונים של משרדים. מעל זה יש חוק ומעל זה, אם זו מדינה חוקתית, כן? זה בסוגריים, אם זו מדינה חוקתית, אז יש גם חוקה. כלומר, בתי משפט, אם הם רואים נורמה מהמדרג הנמוך המנהלי שהיא סותר את חוק, אז בית משפט אומר, אני מבטל את אותה נורמה מנהלית, את אותה תקנה, כי יש לי חוק. למה? כי בית משפט הוא אקטיביסט. לא, כי בית משפט אומר אתם הריבון, האזרחים, אתם חוקקתם את החוק הזה. לא יכול להיות שזה שר בודד בתקנה יחרוג ממה שהרוב קבע בפרלמנט כי הרוב הוא הריבון הוא יותר גבוה ואם יש חוקה אותו דבר מבטלים חוק אם הוא סותר חוקה למה כי זה מה שנכון כי זה מה שערכי כי זה מה שטוב זה מה שיפה לא כי הרוב החליט שיש חוקה הרוב החליט שהחוקה יותר חזקה מהחוק אז בית משפט שומר על מה על ערכים על זכויות לא הוא שומר על מימוש החירות הדמוקרטית של העם לקבוע את כלליו. אם העם לא רוצה חוקה, שלא תהיה חוקה. העם רוצה שלא יהיה חוק, שלא יהיה חוק. אבל לא יכול להיות ששר בודד יקבע במקום החוק או ש או שכנסת מסוימת תקבע במקום חוקה. אם העם החליט שתהיה חוקה שיותר גדולה מזה. כלומר בית משפט פה על מה הוא מגן? הוא מגן על ההכראה הדמוקרטית של הציבור שהשתחרר מהמלוכה. הוא שומר על הריבונות של העם. זה המודל הקלאסי הדמוקרטי. עכשיו מה קרה בישראל ואני אומר את זה ממש בקצרה כי אני רוצה שיהיה לנו פתח לדיון חושב שזה מאוד חשוב שיהיה דיון בשנות ה80 למעשה 1980 והלאה ממש 1980 פסק דין דפי זהב מי שממש א מתקשה להירדם יכול לעשות גוגל ולקרוא את פסק הדין אם הוא מבין מה הוא קורה הוא לא ירדם הרבה לילות א אהרון ברק קובע כשופט צעיר שכל אקט מנהלי כל אקט מנהלי זה אומר כל החלטת שר, כל תקנה שמוציא משרד ממשלה, כל החלטה של מליעת הממשלה, כל החלטת ממשלה, כל החלטה על מינוי שר או פיטורי שר, כל אקט של גורם מנהלי במדינה מפקיד שומן נתניה ועד ראש הממשלה בעצמו וכולל מלי הממשלה כולה, כל זה במדרג המינהלי, בכל המדרג הזה זה אם בית המשפט חושב שההחלטה לא טובה, לא חוקית, לא טובה, הוא לא מסכים איתה ערקית חושב שהיא החלטה פחות טובה וכדאי שתהיה החלטה אחרת, בית משפט מוסמח לבטל אותה. שימו לב רגע למנגנון השחרור. לא כי היא סותרת חוק, אלא כי לא מסכימים. כלומר, במקום הכפיפות בפירמידה לקומה למעלה, אפשר לבטל את זה. למה? כי לא בא לי. >> לא, ברור שלא. מה שכתוב זה לא סביר. >> לא סביר. אני בכוונה לא משתמש בניסוח משפטי כדי כי אני לא מעניין אותי משפטים. משפטים במשפט ציבורי זה חרטא. זה ניסוכים מפוטלים כדי לתאר מנגנונים של קבלת החלטות. ולכן אני רוצה לדבר על קבלת ההחלטות. ואיפה הכוח. ולא במשווה המשפטי. אבל אם אתם רוצים יהיה לכם יותר נוח, אני אחזיר הכל לתרגום המשפטי. זה סבירות. כלומר לא סביר. לא סביר שממנים שר. לא סביר שלא הצגתי לו מזמן בתיק שבאו וטענו שזה שראש הממשלה לא מפטר שר זה לא סביר. ולכן בית משפט צריך לשלוח את ידו אל תוך ראש הממשלה ולהשתמש בו כמו בובת גרב ולפטר אותו. כלומר, בית משפט מחליט האם הוא בוחר לפתר שר ואז הדיון הוא האם זה רעיון טוב לפטר שר או לא רעיון לפלא או לא רעיון טוב לפתר שר אבל חרגנו מהפירמידה זה לא אף אחד לא מעלה בד אני מייצג בתיקים הללו כל יום אף אחד ואני מתעקש כל הזמן לטעון את זה וכל פעם השופטים אומרים לי אדוני אתה כאילו אתה לא איתנו אתה משנות ה-ש אנחנו לא שם ואני מתעקש לטעון את זה כי כשאתה פוגש אדם עם פסיכוזה זה מאוד חשוב לשקף לו כל הזמן את המציאות. לא, אין חבר דמיוני. לא, לא, זה רק אני ואתה פה. אז לא, לא, זה לא עילה. אתה צריך להראות שזה סותר חוק. כי אם זה לא סותר חוק, השר או רום או כל הממשלה פועלים מכוח חוק ולבית משפט אין ספרות. זה לא מעניין אותי, לא מעניין אותי אם שופט חושב שזה רעיון טוב או לא, כי הוא לא מבית בורבון. הדבר היחיד שחשוב זה האם אנחנו חושבים שזה רעיון טוב ומה מנגנונה הכראה שלנו כאזרחים כי אחרת אנחנו חוזרים לרודנות כי למה השופט הזה מחליט ואני אתן לכם דוגמה פשוטה משנת 2014 עד ממש לא מזמן עד פרישתו של השופט פוגלמן כל תיקי ההגירה במדינת ישראל כל המסתננים הריטר סודן הכל כל ייחודי משפחות של פלסטינים כל תחום ההתאזרחות והגירה כולו או ואני לא אומר את זה בדרך הגוזמה אלא אמפירית כל תיקי הגירה התגלגלו בערעור לדפנה ברק ארז ופוגלמן ושופט שלישי שהם החליפו כל הזמן אבל הם תמיד היו רוב בהרכב בכל התיקים מ-2014 שפוגלמן ובראק ארז לא יודע אם אתם מכירים הם שניהם עם תפיסות עולם מאוד מאוד מאוד רדיקליות בנושאי הגירה וכשמתכו רדיקליות הם לא מתכוונים ל א לחסום הגירה אלא רדיקלית במובן של גבולות פתוחים והם קובעים מה סביר ולא מה ומה לא סביר בהחלטות שרי הפנים בהחלטות של א א פקידי גבול בהחלטות של ועדה הומניטרית על מעמד מיוחד למסתננים הם מחליטים עכשיו למה דפנה ברק ארז ופוגלמן לבדם כי הם תמיד היו בהרק בהרכב שלושה לכן יש להם רוב בכיס למה הם מחליטים נחזור לשאלה בסי שאלת הבסיס כן אנחנו חוזרים כל הזמן לתבנית כי מאוד קל איתה עזבו רגע את השאלה אם צריך לתת מעמד למסתננים זה דיון לא מעניין זה פשוט דיון לא מעניין כי זה דיון שעוקף את הדיון האמיתי שמסתתר מאחוריו מי מחליט לפני שאנחנו מתווכחים מה נכון לעשות עם האגירה >> מי מחליט יכול להיות שצריך להכניס את כל יבשת אפריקה לפה כי אנחנו א הומנים ובשם ההומניות ראוי גם למסור את הנפש יכולה להיות עמדה כזאת אני לא דן בזה ויכול יכול להיות מישהו אחר שיגיד גם אם אחד בודד אה אה הולך עכשיו למות מטר מחוץ לגבול אל תכניס אותו אפילו לטיפול רפואי זה לא מעניין אותי כרגע מה העמדה הנכונה אני אפילו לא יודע מה המנגנון וידגנשטן קרא לזה קריטריון האמת כן מה הוא המבחן שבאמצעותו מה הכלי שבאמצעותו אני בודק האם עמדה היא אמת או לא אלו עמדות ערקיות של תפיסות עולם של תרבות המחשבה שאפשר להכריע ביניהם בצורה אמפירית היא רעיון מסוכן אבל זה בערת סוגריים זה לא משנה כרגע מה העמדה של כל אחד מאיתנו לגבי הגירה השאלה היא האם אנחנו מזהים שמסתירים מאיתנו בהכווה פה מאחורי הלוח שהדיונים הללו זה דיונים נחמדים יפים דיבייטים זה יכול להשיג מכינות אוניברסיטאות פאנלים בטלוויזיה אבל הדיון האמיתי הוא שבכלל לא שיתפו אותנו במי מחליט לא שיטפו אותנו במי מחליט שזה אם אנחנו מדברים על הגירה אוקיי מאז מאז ברק ארז ופוגלמן החליטו לבד זה לא משנה מה שמתם בקלפי שרפנים כזה שרפנים אחר זה לא משנה כי כולם מעררים עד העליון כי הם יודעים שבעליון הם יקבלו את דפנה ברקס ופוגלמן והם יחליטו ולכן האם יכול להיות שדפנה ברקס ופוגלמן עשו מדינות הגירה המדהימה בישראל יכול להיות אבל מי שאל אותה שם ויותר מזה מי החליט שהם מחליטים את כל הדיון הזה של מנגנון קבלת ההחלטות הסתירו מאיתנו וכל הדיונים הם אה כן מסתננים לא מסתננים זה בכלל לא הדיון הדיון הוא שגנבו מאיתנו כאזרחים את הזכות לקבל החלטות זה במישור המנהלי אני חוזר על הנקודה האחרונה כדי להמשיך הלאה וליישר קו איבדנו כמדינה את המנגנון שאומר אפשר לבטל את זה רק אם הוא סותר חוק לא מספיק שאני לא אוהב את זה סבירות ויש לזה דוגמאות מעכשיו עד זמן קריאת שמע של שחרית רוצה להקש מה שהם אומרים בפועל >> כן >> זה לא הדיון האם זה סיר או לא סדר הם אומרים אנחנו נותנים פרשנות לחוק חוק האדירה חוק ההגנה הזכויות הזה הם תמיד טולים את עמדתם שאתה קורא לה סבירות לו סבירות אומר מה פתאום אנחנו לא מדברים אנחנו נאמנים לחוק >> אז >> אתה פותר ספר חוקים כתוב הפוך אומר לא הם אתה כריבון נתן את האפשרות לפרש והם יכולים לפרש מה שהם רוצים כמו שארון ברק אמר >> המילים אחרי שהעולם שלנו הוא לא משפגובה >> אז המילים אני נותן להם איזה פרשנות שלי נותן למילים >> אז אני מיד מי הם חופשיות, לא כתוב בהם כלום אני אקבע, >> אבל אני נאמן לך >> אז אתה כמובן >> אה זה אדון פטר אומר זה לא חוקי אומרים לו זה כן חוקי מי קובע הריבון כיוון שאנחנו הפרשנים המוסמחים היחידים ולא פתר >> אז אני מיד קודם כל נתחיל בסוף אתה צודק אבל אני מיד אגיע לזה אבל מה שאתה אומר זה מגמה רק של השנים האחרונות הם מורטעים ואני רואה את זה כל הזמן בדיונים הם מורטעים מלהשתמש במילה סבירות כי הם יודעים שהציבור כבר מבין את התרגיל הזה. אז לכן הם עוברים לזרגון. אבל אני מיד מגיע לזה. אבל אני בשנות ה-80 הם אמרו במפורש סבירות. אחר כך ב-95 הם אמרו הרי ב95 אני מזכיר כי זה גם יש פה לא יודע מי מכם ראה את הסרט גברים בשחור או שאתם לא בדור הנכון לסרט הזה. אני לא יודע. כשאני הייתי בתיכון כל פעם שהיה שיעור חופשי הביאו הביאו לנו לראות גברים בשחור. אז יש להם איזה קטע שיש להם מין מקל כזה עם אדום בקצה שעושים ככה ומוחקים לאנשים את הזיכרון. זה רק אני ראיתי את הסרט הזה. טוב, בסדר. דור אחר. בקיצור א שנת 95 מזמן כן לא מזמן אף אחד במדינת ישראל, לא שופט, לא מרצה למשפטים, לא סטודנט, לא עזר, אף אחד לא העלה בדעתו. את הרעיון המופרח שיש לנו חוקה. אף אחד לא ילד בזה. למה? >> כן. כן. אין. בשנת 95 ובעצם עד 95 כל פסקי הדין אמרו במפורש גם אם יהיה חוק מזביע, מכריד, בלתי מוסרי, נוראי, ככה הציבור החליט. ומי אנחנו שנחליט אחרת? שוב ושוב זה מה שפסקי הדין של בית המשפט אמרו שנות ה-50 שנות ה-60 שנות ה-70 כי גם בית המשפט עצמו פועל אך ורק מכוח החוק חוק יסוד השפיטה אז איך אנחנו יכולים להוציא את עצמנו בציציות ראשנו החוצה כמו בסיפור של הברון מנחאוזן החוק הוא העליון וזה שמישהו חושב שהחוק מזעזע זה לא אומר שחברו חושב כך אולי חברו חושב שזה חוק נפלא ולכן יש רק חוק בשנת 95 קראו שני דברים חשוב לשים לב לחידוד הזה אהרון ברק אומר חברים לא ידעתם לא ידעתם אבל חוקי יסוד היו עד >> היו חוקי יסוד רובם חוק יסוד מבקר המדנח חוקי יסוד רבים היה אבל לא היה את היה גם מ-92 את חוק יסוד כבוד האדם וחוק יסוד חופש העיסוק כל החוקים הללו שסומנו כחוק יסוד הם לא היו חוקה אלא הם סומנו כבעלי פוטנציאל חוקתי כלומר על פי החלטת הררי לא ניכנס פה עכשיו קורס שנתי במשפט חוקתי בן גוריון התנגד מכל וחול לחוקה הוא אמר שחוקה זה רעיון לא דמוקרטי ולא ניתן לבעלי הגלימות ככה הוא קרא לזה לא ניתן לבעלי הגלימות להחליט במקום נבחרי הציבור בן גוריון ולכן היו כל מיני אנשים שרצו מאוד חוקה אגב הרוויזיוניסטים שהיו סליחה שאני אומר אני אומר עכשיו את דעתי האישית מקווה שאף רוויזיוניסט פה לא נפגע היו אבילים מוחלטים בסוגיה החוקתית הם חשבו בנאיביות אירופאית שהם יעשו חוקה ושופטים טובים יחליטו החלטות טובות כדי להגן על הפרט. כך הם חשבו. זה היה מאוד נעיבי. חוזר למה שאמרתי בתחילת ההרצאה שהיהודים בנו מדינה לא מתוך ניסיון ארוך שנים של התמודדות מול רוודנות אלא מתוך אוטופיזם אינטלקטואלי. ולפעמים נופלים לכדל טעות. יש אינטלקטואלים שטועים. יכול לקרות. ודווקא המעשיים הכוחניים כמו בן גוריון הבינו שהשאלה היא איפה הכוח נמצא ולמה שניתן את הכוח לבעלי גלימות. אז במובן הזה המעשי הכוחני יותר נבון בתורת המדינה מאשר האינטלקטואל. הם דתי האישית לא חייבים לקבל. אני לא גילימון. עכשיו אם אני מבין נכון שאפשרת ארי אמרה שנכון החוקי מתי שהוא יכו להיות חוקה >> לא זה לא מה שהיא אמרה זה מה שמספרים בפקולטות מה שכתוב שמה זה שאם זה שיום יבוא כן יום יבוא כי יהודי חופש כיפה אתה יודע שיום יבוא לפעמים זה רחוק כן לעתיד לבוא א אם הכנסת תרצה היא תתכנס תאסוף את חוקי היסוד תעשה עקוב אחר שינויים, תראה מה מתאים לה ולא מתאים לה, תדון בכך ותקבל החלטה על כינון חוקה על בסיס אותם חוקי יסוד אם היא תרצה יום יבוא הכל תלוי בהחלטתה היא יכולה לברור איזה חוקי יסוד יכולה לערוך אותם אבל זה בעצם אלו חוקים שהם חוקים יותר ליבתיים על מנגנוני המדינה ויש עליהם כוכבית שכשהכנסת תרצה לחונן חוקה אם היא תרצה מילה תנאי גדולה יהיה לה בסיס מסומן של החוקים הרלוונטיים בא אהרון ברק ב95 ואומר, חברים, לא ידעתם אבל בעצם יש לנו חוקי יסוד שהם חוקה ולכן אני יכול מתכוח אותה חוקה לבטל חוקים. >> מי אמר את זה? >> אהרון ברק מכירה אותו? >> כן. פה ושם. שלום שלום. >> רגע, אם בשנתי כנסת הייתה הכנסת הייתה אומרת מכוח חוק הבחירות פעם ב-20 שנה. >> אבל זה לא יכול להיות. אני אגיד לך למה. כי יש במפורש בחוק יסוד הכנסת קביעה ששינוי מנגנוני הבחירות זה דורש רוב של 80 חקים אז אם יש לך 80 חקים לעשות את זה אז כן חוק הזה לא יכול לשנות >> גם אחוז החסימה >> לא לא הבנתי את השאלה סליחה >> חוק הזה עצמו לא יכלו לשנות >> לא אני אומר כדי לשנות רכיבים בחוק כך קבע הכנסת כדי לשנות רכיבים בחוק שנוגעים לבחירות צריך 80 חקים יש לך 80 חקים בסדר כבוד עכשיו א זה מה שנקרא חוקים משוריינים עכשיו עכשיו אהרון ברק עשה שני דברים, תשימו לב כמה זה חשוב להבין את התבנית. קודם כל הוא אומר יש חוקה, רגע, אתם אמורים עכשיו לצעוק עליי, אבל אין. לא, אבל אנחנו יש מדינות עם מאפיינים ביולוגיים של חוקה. כלומר, יש להם חוקה ויש מדות שמזדהות כחוקתיות. אז אנחנו מדינה שמזדהה כחוקתית. מהיום אנחנו רוצים pronouno israel contitutional state בבקשה תקראו לי ככה למרות שאין לי כן אין לי אין לי את המפ אין לי חוקה ויותר מזה שאין לי חוקה שתמיד מדברים רגע אבל אין חוקה זה עניין טכני שאין חוקה הסיפור שאנחנו מעולם לא הסכמנו שתהיה חוקה זה האירוע אנחנו מעולם לא הסכמנו שיהיה פה משהו שיחליט על החוקים מעולם לא הסכ לא היה את זה עושים לנו גזליטינ אתם מכירים את הביטוי הזה עושים לנו גזליטינ יש חוקה ואז אנחנו מתחילים לדון רגע חוקי יסוד רגע אבל יהיו חוקי יסוד חוקי יסוד זה כן חוקה זה זה הכל שטויות סליחה שאני אומר מדלגים על האירוע החשוב מי מחליט מי הסכים על חוקה בישראל אף אחד מעולם לא הסכים על חוקה אבל אהרון ברק אומר לא יש חוקה מה החוקה מבחינת אהרון ברק כביכול חוקי היסוד זה לא נכון נכון אגב אם מסתכלים על הפסיקה בפועל זה בכלל לא נכון בעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בעיקר עכשיו בעצם מה כתוב בכבוד חוק יסוד כבוד האדם >> שמותר לי לעשות מה שאני רוצה >> כל דבר כל דבר שפוגע בכבוד האדם הוא ערך מוגן ולכן מה המרון ברק אומר אני לא רק שפה לא היה כלום ואני אמרתי לכם שבעצם אני יכול לבטל חקיקה מכוח משהו שאני יצרתי הרגע הוקוס פוקוס אלא שמה זה ההוקוס פוקוס הזה ששוב אני אומר כי חשוב להדגיש את זה אלף פעם מעולם לא הסכמנו עליו כאזרחים בעלי זכויות פוליטיות מעולם לא הסכמנו עליו אבל מה התוכן של זה שגם עליו מעולם לא הסכמנו כי כשחוקקו את זה אף אחד לא בדעתו שיבטלו מכוח זה חוק ואפילו זה הוקחש במפורש במליה כבוד האדם כבוד האדם מישהו יכול להגיד לי מה זה אומר >> עכשיו אני מציע לכם רעיון יש אה א סופר מבריק בשם חורח לויס בורחס לא משנה יש לו הרבה סיפורים קצרים שבהם הוא מתר איזה מציאות מופרכת פנטסטית לחלוטין ובסוף הוא שואל תנסו רגע לחשוב מה ההבדל בין מה שסיפרתי למציאות שלכם ותראו אם אתם יכולים למצוא הבדלים והוא מנסה להראות בזה שמה שאנחנו אינטואיטיבית חושבים שהוא מופרח לפעמים אנחנו חושבים עליו רגע לעומק בעצם יש המון דברים מופרחים בחיים שלנו שאנחנו פשוט רגילים ואנחנו לא שמים לב שהם מופרחים ולכן אני אומר נגיד אני אני רוצה לומר פה רצון האל נגיד במקום חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הייתי אומר חוק יסוד רצון האל אסור לעשות שום דבר שהוא בניגוד לרצון האל ו אהרון ברק הוא הנביא עכשיו אני מבקש מכם בשיא הרצינות לא בצחוק גם כבוד הרב מוזמן בשיא הרצינות מי יכול לתת לי הבדל אנליטי, לוגי, משהו קומנקרטי. מה ההבדל בין חוק יסוד כבוד האדם והמצב המשטרי הנוכחי שלנו לבין חוק יסוד רצון האל? ואהרון ברק הוא הנביא? >> אני אגיד לך משהו. >> כן. >> ברצון ברצון האל זה קבלה של העם את רצון האל. ולכן הרצון הזה מחייב מה שנקרא קבלת האומה. >> לא, אתה הולך עכשיו לתורה, אני אומר משהו אחר. נניח לא הלכנו פה לשיעור. לא, אני אומר משהו אחר. אני מבין שלכבוד הרב קשה להשתחרר ולחשוב שיכול להיות שרצון האל זה משהו מניפולטיבי של אהרון ברק אבל אני מציע פה משני דן איתך מצד האמת >> כן אז אני לא דן מצד האמת >> זה ישו וזה משה שיש קיבלו אתה והוא קיבל את זה לבד >> אז אני שואל שאלה אחרת נניח כן ודן מרידור היה מחוקק חוק יסוד רצון האל ורסול עלה כן חוק יסוד רצון האל ואהרון ברק הוא נביאו >> כי אנחנו יכולים להדיין >> אז אני שואל אמיתי תצחקו כמה שאתם רוצים אני שואל מה ההבדל מישהו יכול להגיד לי מה ההבדל יש הבדל אגב אני עושה לכם ספולר יש הבדל >> יש הבדל כי רצון האל לא כולם יסכימו על רצון אבל כבוד האדם כולנו אדם ולכן נרצה שיכנ את רוצה להכיס את האל >> אני לא אבל מיליון אחרים כן >> לא מעניין אותם האלו >> כן אפילו שארון ברק הוא נביאו אבל אבל רצון האל רצון רצי רציני רגע לפעמים אנשים רוצים לעשות דברים בניגוד לרצון האל כי הם בתפיסה מסו אבל האל הוא בעצם יודע מה טוב גם להם >> אבל הם לא מאמינים בהל >> ולכן אהרון ברק בדוגמה הזאת שהוא נבי האל הוא יודע מה טוב גם לכופרים הוא יודע את הטוב הפנימי האמיתי גם שלהם גם של המורדים ולכן מה שהוא מחליט בעל כורחם כשהם צורכים מכאבים רפרנס לאינקוויזיציה רפרנס לנצרות של ימי הביניים גם כשהם צורכים מכאבים ומתחננים די אתם עושים את זה כדי לשרט את רצון האל אתם הטובים כי אתם יודעים את ה איך אומר הרב קוק להבדיל אלפלפי הבדלות את החפץ הפנימי אתם יודעים מה הוא באמת רוצה >> בבקשה תעני עצמי >> כן הוא יודע מה אתה באמת רוצה עכשיו אני אשאל רציני מה ההבדל בין שני הדברים כן >> אני חושבת שרצון אמרת שאמנם יהיו אנשים שהתנגדו אבל בעצם ארון בר יודע את התוכן הני שלהם וכבוד האדם במובן הפשוט לא יהיה אדם שיגיד לך שעל עצמו הוא לא רוצה כבוד אדם ואז אין לך בכלל מתנגדים גם אם הטענה הנורמטיבית שמולדת בית משפט אתה מתנגד אלי הבצב אדם אתה לא מג >> איך קוראים לך >> רוני >> רוניכ >> רגע אני רושם פה ציונים רוני 100 מתוך 100 >> כן למה כי מה בעצם רוני אומרת לנו והיא כאזמל רוני כאזמל מנתחים בדיוק חותכת את הנקודה. למה? כי ההבדל היחיד הוא שמי שאומר את זה שרצון האל ואהרון ברק הוא נביאו, סליחה רגע על השפה הזה הוא גבר. למה הוא גבר? סליחה על ההתנסות המגדרית. מקווה שאף אחד פה לא כועס עליי כי הוא אומר את הדברים כפי שהם. זה תחפוסת. זה תחפוסת. זה לא מה פתאום אני מחליט פתאום יש לנו חוקה זה רק מכוח החוקה זה אתם חוקקתם חוקי יסוד זה אני זה אתם חוקקתם אני משהו כזה משטר דתי פונדמנטלי מה פתאום זה כבוד מה מישהו פה נגד כבוד האדם אם מישהו נגד כבוד האדם כנראה הוא רשע זה גם לא אני מחליט זה רק זה הכל משווה >> אגב יש מקום מי שכותב שזה אני אמין של עם כולו יש מקום שכותב בן אדם זה אני מאמין של עם ישראל נכון נכון? עכשיו לכן ההבדל היחיד בין הדברים, ההבדל היחיד בין דברים שזה זה נסתר, זה סמוי, מנגנון קבלת האחלות, גלגלי השיניים הם מאחורה, אתם יודעים, בשעונים יש שעונים שרואים את המנגנון בקטע עיצובי. לא יודע, אולי זה רק אני עם הזה. יש שעונים שרואים את המנגנון, את הגלגלי שיניים, ויש שעונים מכוסים בשוני כיס של פעם, יש ממש פתח אחורי, רואים את כל המנגנון. אני רואה שזה רק אני פה עם הזיות האלה. בסדר? אז דבר מאוד יפה שעונה כיס בכל אופן א זה מנגנון נסתר זה הכל בהרחווה מה פתאום אדוני אנחנו מדנים פה בשאלות משפטיות מה זה פה הנאומים הפוליטיים האלה זה הכל שאלות משפטיות זה אמיתי לכן במידה מסוימת סליחה שאני מדבר כאילו קצת בוטא כן מחילה מכבוד הקהל אבל באיראן המשטר הפוליטי הוא יותר שקוף לציבור מאשר במדינת ישראל. כי הם אומרים לציבור יש לנו נורמות שלא תלויות בכם ומכוח הנורמות הללו אנחנו קובעים עליכם. האם אני אומר שיותר טוב שם? חס ושלום אני מדבר על זה שנטו בפריזמה הצרה של האם מנגנון קבלת ההחלטות שקוף ואומרים לציבור בפנים זה מה שקורה אז במידה מסוימת השיח ה כאילו משפטי הוא מסווה את גלגלי השיניים אז לכן לא רק שסיפרו לנו שיש חוקה כשאין חוקה כאשר האירוע הדרמטי פה אני חוזר הוא לא אם חוקי היסוד הם חוקה או לא חוקה אלא שאף אחד מאיתנו מעולם לא הסכים על חוקה ולא באמת צריך שהחוקה תסתור את החוק. למה? כי במדנות עם חוקה אמיתית שהציבור החליט על חוקה, החוקה היא מפורטת. אומרים, יש זכויות לחופש ביטוי. יש לך זכות לעשות משהו. כן? מה זה זכות? יש לך זכות לשתק. יש לך זכות לעשות משהו. יש לך זכות להתבטא. יש לך זכות להתאגד. פה לא אומרים שיש לך זכות לעשות משהו. פה אומרים כל דבר שנוגד ערך שאני הנביא של הערך אני יודע להגיד לך מה הוא כולל מה הוא לא כולל כל דבר שנוגד ערך אני יכול מכוחו לבטל חוק כלומר כמו שפה מכוח הסבירות אני יכול לבטל מה שאני רוצה פה אני יכול לבטל מכוח החוקה שמעולם לא הסכמנו עליה והיא לא קיימת ואני רק מזדהק כחוקתי ואני מבקש שתקראו לי בפרונסs של contitutional state וכל זה מתוך תוכן שהוא ריק לחלוטין עכשיו אם כל ההזיה הזאת לא הספיקה לכם ואתם מרגישים שאתם שותפים לאיזה טריפ. >> רגע, אתה בעצם אומר ש מה זה כבוד האדם? זה בגלל שהוא מכניס את ה מה זה אומר? כאילו בגלל זה הוא מחליט כי הוא קובע מה החוק הוא אומר. >> אני אשאל אותך מה זה אומר כבוד האדם? דרצקוט זה כבוד האדם אין התוכן הוא מה שבאל הגלימה מחליט שהוא התוכן אין פה זה לא אומר כלום וזה גם אפילו לא אומר פוזיטיבית לא יודעת >> סליחה מה >> ואם זה היה ממש מפורט ומגדיר >> אני שואל אותך שאלה להוציא להורג זה פוגע בכבוד האדם >> כן >> להוציא להורג זה פוגע בכבוד האדם אמרת הכי רדיקלי כן אוקיי >> של האדם הנרתח >> אוקיי זה אומר שאם במדינת ישראל מקבלים חוק של הוצאה להור של הנוכבות צריך לבטל את זה >> לא אבל יש יוצר סליחה שאני יוצרת גבירתי בחקירה הנגדית אבל אני חייב רגע לשאול אמרת שזה פוגע בכבוד האדם >> נכון אבל בכל זאת אנחנו מכניסים אנשים לכא בשביל טובת הכלל בלה בלה >> בקיצור בקיצור אין תוכן חד משמעי והכל תלוי טוב נוכבוט לא נוחבוט כן רגע ואם תשאלי מי אין לה דבר סוף זה ריק זה ורצון האל ואהרון ברקונבו זה אותו דבר תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד צריך להיזהר לאורך ההיסטוריה מאנשים שקובעים את הכללים והם אומרים זה לא אני רק מצביע הפיפפיור אומר זה לא אני זה האל זה לא אני זה לא אני בית בורג'יה לא יודע אם אתם בעניינים אם יוצא לכם מדי פעם לקרוע לשושלות בוותיקן כן אני בטוח שכולכם אז היה את בית בורג'יה בית בורג'יה אחד מהבתים המושחטים ביותר יותר שהיו בבין האפיורים הם ממש לקחו מעניי רומא את הנערות הצעירות היפות במיוחד. חלקם נרצחו בתוך הוותיקן, חלקם נקברו בתוך הוותיקן, מעשה זבואה של ממש, הכל, כי זה מה שהיה לרצה. אז אין גבול למה שאפשר למלא בתוכן. רד סקוט גם במקרים הרבה פחות מזעזעים וקשים אפשר כל דבר שרוצים לתאר בכל שפה שרוצים כבוד האדם של העזתי זה לסיים את הכיבוש זה כבוד האדם העזתי אפשר לתרץ כל דבר בז'רגון הזה וברגע שאפשר לתרץ כל אדם וזה בעצם מושג ריק השאלה היחידה ואני חוזר להתחלה זה לא זה לא דיון משפטי השאלה היחידה היא מי קובע ולמה הוא זה הכל. מי קובע מה זה כבוד האדם? מי קובע? ולכן ובזה אני מסיים ואני פותח לדיון, אם כל זה לא הספיק לכם, בראשון לראשון 24 קרה דבר שהוא לא פחות ממדהים. אגב, אין שום תקדים בשום מדינה בעולם שבית משפט הכריז על קיומה של חוקה. ישראל, היהודים, זה המיוחד. רק אצלנו קרה דבר כזה כן יש רק שני תרחישים של כינון חוקה זה או משאל עם או הפיכה צבאית והגנרלים מחליטים ומבסרים על חוקה כמו שקרה בטורקיה ודברים מהסוג הזה בישראל זה קרה עם פטיש של שופטים אבל אם זה לא מספיק פה קרה משהו מעל שזה אפילו הנ סקלזן הוגע פירמידה לא ידע שמעל הפירמידה יש אפילו עוד איזה מגדל שגינדי בנה למעלה אוקיי, פה יש משהו אחר. מה קורה אם האזרחים כבר ממש מתחצפים? הפירמידה הזאת לקח שנה שהיה רוב קריטי, מסה קריטית של רוב בציבור שבעצם הבינו מה עשו להם. זה לקח שנה ואמרו, אתם יודעים מה? אמרתם שיש חוקה? אמרתם שחוקי היסוד זה חוקה? אין בעיה. שימו לב לנעיביות של הימין בישראל. זה פשוט מדהים. הוא אה יש חוקה סבבה אתם יודעים מה נעשה אנחנו נחוקק חוקי יסוד ונזריק אותם פה פנימה כן נזריק אותם פה פנימה תדמיינו שזה מזרק אני צייר ממש גרוע תזרמו איתי רגע נתקן חוקי יסוד נגיד שדרך חוקי יסוד נגיד שאי אפשר סבירות כן שזה פשוט מדהים הרמת נעיביות על הדבר הזה כי נניח וזה היה מצליח כמון שלא אבל נניח וזה היה מצליח. אז במקום סבירות היו קוראים לזה >> מידתיות. >> בדיוק כל מה שרוצים. מידתיות. כן. אה פעם כשהייתי ילד אז היה כל מיני זיופים לנעליים. במקום פילה היה שינו היו הפילה עם שני אל כל מיני כאלה. א זה סבירות יקראו לזה סבירות עם שני ת. בסדר? זה סבירות תג. מישהו עם ראש מתמטי לא יודע. יש פה סטודנטים מתמטיים אני לא יודע. סבירות תג. אוקיי אבל זה כמובן מה? הם אפילו את זה לא יתנו את החסד הזה. אמרו לא חברים אתם התבלבלתם יש משהו מעל החוקה ואי אפשר לשנות את חוקי היסוד שאנחנו אמרנו לכם שהם חוקה אם זה סותר משהו למעלה מזה מה זה המשהו למעלה מזה >> דמוקרטה מתבוננת >> כללי היסוד של השיטה כלליזה כל השיטה >> שימו לב רגע עוד לפני שאני עונה את התשובה ואני >> לפני שאני עונה את התשובה שימו לב למה שקורה פה בחדר כי זה מדהים מי הריבון במדינה >> אהרון >> העם אוקיי עכשיו אני מדבר פה עם נציגי הריבון כמה לא יודע כמה יש פה כמה עשרות מדגם מכובד אנשים אינטליגנטים סטודנטים ואני שואל אתכם מה הנורמה העליונה במדינה שאתם חיים בה ואתם מגמגמים ולא יודעים לענות זה נשמע לכם עזבו רגע מה נכון איך אתם לא יודעים לענות לי מה הנורמה העליונה במדינה שלכם זה נשמע לכם הגיוני אם הייתי שואל אמריקאי הוא היה אומר החוקה זה עליון הייתי שואל בריטי הוא היה אומר עליונות הפרלמנט אין משהו מעל החוק כי אין שם חוקה כן כי הבריטים יש להם שכל א לפחות היה להם שכל עד המה שקרה לאחרונה אבל לא ניכנס לזה אז אני שואל אתכם תשימו לב זה בדיוק מתחבר למה שדיברנו בהתחלה יצרו כאן טשטוש שאתם לא יודעים בכלל איך מקבלים החלטות במדינה שלכם. אתם לא יודעים מה מנגנון קבלת ההחלטות. אתם לא יודעים מי מחליט. ואתם לא יודעים מי מחליט מי מחליט. מישהו רוצה לנסות שוב? מה יש פה למעלה? >> מגילת העצמאות. יפה מאוד. זה דעה של אני עכשיו אומר למיתב זכרוני שניים מתוך ההרכב. א אבל זה לא דעת הרוב בפסק הדין. אבל בהחלט שתיים וכן את זה יפה את את היא 100 ואת מוכנה להסתכן פה זה יפה >> אה כן אה יש לך שליף כן >> כן >> א שימוש לראות מכוננת >> אה טוב כן לא יכול להיות חות לפתני הליבה היהודית ודמוקרטית >> אוקיי אז הסיפה שלך אני לא משנה טוב לא זה קצת הדבר הראשון שאמרת זה קצת למיתיבי לכת אני לא אכנס לזה פה אבל את צודקת ושניהם אני קודם כל מעלה פה ל-200 את ה את הציון א תסדר לאיזה מלגם משהו >> לא אתה רואה שלומדים דברים חשובים באוניברסיטה זה היא פשוט השתדלטית טובה זהכן כן א אני מקווה שהיא מקבלת משכורת 13 במלגה א בכל אופן יש פה ערכי ליבה של מהל השיטה הדמוקרטית >> של השיטה הדמוקרטית אוקיי עכשיו מה זה אומר אתה יודע להסביר לי מה זה אומר כלומר מישהו יודע יגיד לי גם מה ההבדל בין ערכי הליבה לרצון האל ואהרון ברקונביון אני יודעת >> זה נראה שאת יודעת הכל אני לא יודע אולי אני אתחיל להתייעץ איתך בזה ערכי ליבה זה אומר דבר מאוד פשוט זה אומר אם עשיתם תיקון לחוק יסוד והוא לא לרוחנו אנחנו נבטל אותו זה הכל זה מה שזה אומר מאוד פשוט פשוט כלומר מה באמת דיברנו על פירמידה מה הוא ה בשפה המשפטית אורגן או מה הגוף העליון במדינת ישראל זה לא עניין של דעה זה עניין של תיאור של שיטת משטר איזה מוסד עומד למעלה בגץ אוקיי כלומר יש לנו בעצם פה למעלה שזה קצה הלוח וזה באמת הקצה יש לנו את מועצת ה-15 15 היום הם כבר לא 15 אבל לצורך העניין שזה 15 חברים בבית המשפט העליון שאם הם לא אוהבים את מה שעשיתם בחוקי היסוד הם יבטלו ויקראו לזהר כלליבה הם לא אוהבים מה שעשיתם בחוק הם יגידו אה זה נוגד את כבוד האדם הם לא אוהבים את משהו שעשיתם במנהלי הם יגידו סבירות או שהם יגידו דברים אחרים ולשיטה הזאת בשלמות הם נתנו שם שם שאני אני אומר את דעתי האישית שם ציני מאוד לשם לדבר הזה הם נתנו שם מי שאמר דמוקרטיה זה נכון לא לא זה מה שהתכתונתי להגיד אבל זה נכון הם באמת קומ זה דמוקרטיה אבל זה עונה למה שכבוד הרב אמר בהתחלה קוראים לזה שלטון החוק שזה כמו זה כמו טוב אני לא רוצה להשתמש בדוגמאות קשות כן אבל זה כמו שהנצרות קראה למה שהיא עשתה בימי הביניים אהבה כן או חסד האל א אחלה חסד כן כלומר זה שלטון החוק ולכן היום דוגמה נקודתית כאשר הממשלה החליטה שהיא משנה את הדרך שבה מפטרים יוצאת משפטית לממשלה הנורמה הזאת עזבו את התוכן עזבו את היועץ גלגלי שיניים קבלת החלטות איפה זה בפירמידה א אופן איך מפתרים ומעסיקים יוצאת משפטית לממשלה איפה זה בפירמידה ד א רוני >> מלי >> מנהלי רגע >> זה 300 אה זה במנהלי הממשלה אמרה הכי נמוך זה הכי פשוט לשנות אנחנו משנים את החלטת הממשלה מה אמר בית המשפט העליון הרי זה רגע זה סותר חוק שמשנים את האופן שבו מפתרים יועצת לא אין אפילו חוק כזה זה לא זה סותר את החוקה >> זה לא זה כבוד אפשר להגיד זה פוגע בכבוד האדם כן אם גלי ברב מרי לא יצא את המשפט למש שלה זה פוגע ברצון האל שאהרון ברק הוא נביא זה בהחלט נכון אבל זה קצת קשה דוקטרינרית להסביר את זה א סותרת ערקי הליבה אפשר להגיד את זה אבל הם התרשלו הם התרשלו וכשמישהו מתרשל קורה לו הדבר הכי נורא שיכול לקרות לפוליטיקאי וזה שיוצאת לו האמת מה הם אמרו שהחלטת הממשלה הזו היא בניגוד לשלטון החוק סליחה >> זה הנימוק כן סותרת שלטון החוק. איזה חוק? איזה חוק? איזה חוק הם קוראים לזה שלטון החוק. כי מה זאת אומרת? זה הרי זה שיטה של כל השיטות הדתיות. כן? כל השיטות הדתיות הם מכנות כל החלטה בשם הכללי של הדעת. כלומר כל דבר בנצרות בימי הביניים. זה חסד האל, זה רצון האל, זה הוויקן, זה זאת אומרת אתה נגד לא הבנתי, אתה נגד האל. בא אליך הכומר שאומר לך אדוני תביא לי את הרכוש שלך תביא לי אחוזים תביא לי את הבת שלך תביא לי מה זאת אומרת אתה נגד האל זה לא אני זה הכנסייה זה לא אני אז מה אתה נגד שלטון החוק ולכן שורה תחתונה ואני פותח את זה לדיון בניגוד לכל הדמוקרטיות המערביות שאפשר לבטל אקט מנהלי רק אם הוא סותר חוק כי החוק הוא דבר הריבון העם ואפשר לבטל חוק רק במדינה חוקתית שבה העם החליט על חוקה וזה סותר במפורש חוק חוקה כי העם החליט על חוקה בישראל כל מדרגה שנת 80 שנת 95 אה אה וזה בשנת 2004 ראשון לראשון באמצע המלחמה למעשה יצאו את הקומה שהיא מעל החוקה אין קומה נורמטיבית במדינת ישראל שמועצת ה-15 לא יכולים לבטל בלי לנמק את עצמם משפטית אלא לנמק שזה סותר את הרצון שלהם זה סותר את הרצון שלהם והם יכולים להשוות את זה בניסוח מעין משפטי ערכי ליבה כבוד האדם אבל הם לא צריכים להפנות לקומה עליונה ולהראות את הסתירה נקודה זה המצב המשטרי של מנגנוני השיניים של קבלת ההחלטות שבו אנחנו כאזרחים חיים היום כל מה שאמרתי ואני משתדל להבדיל בין דעה לבין עובדה למיטב תפיסה תי שזה כל מה שאני יכול לחלוק איתכם את מיטב הבנתי למיתב הבנתי כל מה שאמרתי פה הוא עובדה א אני משתתף בדיביתם כל הזמן עם יניב רוזנאים אחרים גדולי תומכי המבנה הזה והם פשוט אומרים אני נמצא בריכמן לדוגמה עם יניב רוזנאי שהוא קרד סליחה מרצה למשפטים ראשי א א ב כנסייה הזאת והוא אומר בסופו של דבר לקהלו לצנן הדת מראיתו כן אבל מה האלטרנטיבה או כן אבל אם לא ניזהר נעלה את היטלר לשלטון ברוב או אם לא ניזהר האמסלמים יבואו או אם לא ניזהר החרדים ישימו על כל הנשים פאות וכיסוי ראש. או אם לא ניזהר המתנחלים יכבשו את ירדן. או אם לא ניזהר במקום צהל יהיה לנו צבא השם. או מילים פשוטות הם אומרים כן אבל זו אופציה טובה בעינתן הנסיבות. כלומר אין >> חושב שעסק הרבה יותר פשוט. אני רוצה להגיד אותו פשוט בשפה של בני אדם רגל מה שנקרא אומר ברדוגו כמו בלוד שכונה תראה אנחנו הכבודה הקבוצה המפסידה זה בגלל שאין לנו רוב מאמינים בדמוקרטיה של הרוב כשהרוב היה מפיניקים האמינו בדמוקרטיה עד הקצה ביום שהם קלטו שלא יכול להיות יותר רוב שמאל במדינת ישראל עכשיו הם בנו מהר זה לא חושב שתקרא כזאת כזאת אחרת בנו מנגנון שהרוב שהאלטרנטיבי לא יוכל לשלוט במילה נקודה >> נכון >> עכשיו אתה אומר עכשיו היתי את זה מחר נגיד אני מבין סוף סוף הבין אתה צריך לשכנע לא בטוח שאתה צריך לשכנע זה חבר כנסת בליקוד במה שכתוב פה כדי שבהוק על זה עובד שהם לא מוכנים להבק על כלום על כלום פעם אחת הם לא אמרו עד כאן לא אמרו פעם אחת אבל נניח שהם כבר יבי טוב ממשלה הבאה אז הם יבנו תרגיל אחר >> ברור >> כי העיקרון הוא שהם לא מוכנים לקבל את העובדה שיש פה שינוי דמוגרפי והם לא מתכוונים לוותר למדינה החילונית שהם הקינו הם הקימו לא משנה עכשיו הם מפחידים ישימו להם כיסח עוד שטויות במיץ אף אחד לא ישים אלף פעמים הייתי בדיביטים כאלה בזה תראו לי מקום אחד שסמים יסו אירות איך יצאו אותם למטבח אמרתי להם אלף פעמים הלוואי זה יקרה שאני אצא פעם אחת מהמטבח הזה נמאס לי אשתי בחוץ ואני במטבח כל היום מדי פה אני בורח לחוג הזה אז שו הכל שטויות הם רוצים להמשיך לשלוט ואם יבניו תמיד מנגנון עוקף כל מה שדוד פטר הגאון יראה להם איך שמרמים הם אופס יעשו קורס אחר עד שלא נבין שדמוקרטיה זה שלטון ארוך וכל השאר שטויות מה שאתם מבלבלים ויה לנו את העומץ לקום ולהבוק על זה הם ימשיכו לעשות לנו תרגילים מפה ועד היר >> אז אני >> את האמת אני לא מבין אותם משיטתם איך הם הסכימו שזיני יהיה ראש השבת אני לא יודע מה יקרים גופה אבל אם גם הוא יהיה ראש המוסד >> הוא יהיה >> אז אני לא מצליח להבין אותם >> אז אני אגיד לך >> הרי זה לא רצון מאל >> קודם כל זה בוודאי כמה דברים קודם >> זה לא רצון אתה מזכיר איתי שזה לא רצון בן גוף מניות אז איך רצון לסכים נכון נכון אה שני דברים אני אומר על זה קודם כל אני מסכים עם כל מה שאתה אומר זה דבר ראשון דבר שני הראיה לזה זה באמת מה שקרה פה בבגץ הסבירות שהם המציאו שיש משהו מעל חוקי יסוד שהם כל פעם ממציאים עוד משהו חדש זה באמת האירוע ומה שהמטרה שלי פה זה לא לשכנ כנה אתכם שזה אמיתי ופה בר גילה שיש סבירות ופה כמו איזה גילוי תאולוגי כן יושבים ומגלים איזה בחינה חדשה לא אלא זה משחק כוח לחלוטין פשוט לי חשוב כזה איך המוסף שאני יכול לתת לכם בכל דבר אחר אתם שווים לי לגמרי להסביר לכם את הכלים הרטוריים שבהם הם מוליכים שולל כאילו יש פה משהו משפטי ולהסביר לכם שמאחורי התהליך הזה יש תהליך של כוח זה כל מה שאני רוצה או מנסה או מבקש לעשות >> איך א הצליחו איך תסביר לי את זה איך זה הצליח שיטתם שזה >> טוב אני במקרה הייתי בחדרים הנו הקסם הזה >> אני אני אגיד לך אני חושב >> זה גם חלק מהתרגילים שהם אמרו לזרוק להם עצם שהם לא יוצאים כל השיטה על מלא אני אגיד לך משהו המועצת 15 האלה פה למעלה הם בני אדם. היות שהם בני אדם גם לחצים מופעלים עליהם וכשהם רואים את הציבור ואני חושב שבעניין של זיני הם הרגישו ואני אומר לך אני הייתי בחדרים בממשלה במקומות הרלוונטיים לא משנה אני מצולם פה אני לא זה הייתי במקומות הרלוונטים בזמן הדיון בזמן אמת אני חושב שמערכת המשפט הרגישה שהציבור הולך פה כמו שאומרים בפוקר all in אין הולכים פה על מלא על אירוע של זיני ויש פה סיכון לפיצוץ מאוד מאוד גדול שיפגע בהם הם ולכן הם אמרו אנחנו פה בבעיה אני חושב שזה קורה אותו דבר אצל גוףמן אני חושב שאותו דבר קורה בפיתורי בן גביר חושב שאלו אירועים שבהם הם מזהים וזה לקח מאוד חשוב לציבור כשהם מזהים שהציבור חזק במודעות ונחוש בסוגיה מסוימת יש שמה הישגים ויש הבקאה ואם וזיני הוא כבר בלשקת ראש השבק וגופמן אני אומר לך הוא יהיה ראש המוסד ונציב שירות המדינה התיק שאני בו בדיון נוסף הפכתי את יצחק אמית יש נציב שירות מדינה, פיקסל אחרי פיקסל אפשר לשנות תמונה >> כן, התמנה >> התמנה >> כן אה >> מה זה התפקיד הנוסף ש זה שקובע את המינויים איך זה >> מה נציב שירות המדינה >> זה זה >> זה זה כן >> מי זה בסוף >> דורון כהן >> ההוא נכון >> כן א >> שר תיקי פלילי והוא היה >> לא לא לא אתה מדבר על משהו אחר כך >> אה כן ולא היה לו תיק פלילי זה הלילו על הבלילה לא משנה היא לא אבל מוחלטת כן >> מה יהיה עוד חצי שנה ביום ש >> מה יהיה >> עוד חצי שנה ביום של >> עוד חצי שנה למה עוד חצי שנה שנה עוד שנתיים >> זה לא עוד חצי שנה יש עוד כמעט שנתיים א ואני חושב אני חושב שאם הקמת הממשלה החדשה היא לא תמשיך בתפקידה זה מה שאני חושבת מהבדל בבדל בין מה השתנתי >> יהיו נכושים כן, זכות קדימה רק ל >> מה האסטרטגיה שלך ב בעתיקים האלה שאתה מופיע בבית משפט כי אני רואה שכל האחרים שמדנים את הממשלה הם באים נשחק לפי הכללים שלהם ונסה לגנוב כמה סוסים לפי הכללים שלהם אתה בא ואת גילו אתה אתה מאתגר אותם בעצם הכללים כל מה שאתה מדבר פה מה מה האסטרטגיה א בדבר הזה >> יש לי שתי א שתי מטרות א בוזמנית א קודם כל אני יש לי אחריות בעיניים שלי אחריות מאוד מאוד כבדה להראות גם לבית המשפט וגם לציבור שההחלטות שהממשלה מקבלת הם החלטות חוקיות קדין לא לבוא ולהגיד אולי זה היה לא קדין אבל אפשר לסדר פה משהו. אולי פה אני לא מוכן לקבל את אחיזות העיניים הללו ואני טוען כאשר לנגד עיני ירוחי יש בית משפט במדינת דמוקרטית תקינה וכשמאירים לי הערות מהעולם העקום הזה אני מאיר סליחה זה לא נכון כי כך וכך וכך והמטרה השנייה שלי פה מעבר לתיק עצמו קודם כל אני חושב דעתי שזה קו יותר מרתיע ויותר חזק בתיק מאשר א הדברים שאתה קצת מרפרעלים. אני חושב שזה יותר חזק. חושב שבתיק של בן גביר זה היה מאוד מובהק, אבל גם באירועים אחרים בנציב שירות המדינה לא אני לא עכשיו בקטע של אה שלא ישמע שאני א תופח לעצמי על השכו. אני לא אוהב את הסגנון הזה בכלל. אני רק מתאר תיק כי הוא חשוב לדיון שלנו. הבאתי פסק דין בדיון נוסף בהרכב מורחב שפסק הדין אומר שיצחק אמית ודפנה ברק ארז והיועצת פסקו בניגוד לחוק מטעמים פוליטיים דבר שבמדינה נורמלית היה אמור לגרום לפיתורים מיידיים התפטרות של השופטים זו מבוכה אדירה מי ש מציג את עצמו אני לא נכנס לדיון על המינוי מציג את עצמו כנשיא בית המשפט העליון בהרכב מורחב פסקו שפסק הדין שלו ניתן משיקולים פוליטיים בניגוד לחוק. אומר מטורף. מה זאת אומרת? >> גם אני שואל את עצמי >> עיין לציב שות המדינה. כל הדיונים ביוטיוב אתה יכול להסתכל אה פסק בניגוד לחוק. בניגוד לחוק מפורש מטעמים פוליטיים. זה לא אני אומר את זה. פסק דין בדיון נוסף של בית משפט עליון אומר את זה. אז בעיניי קו ליטיגטורי קו טיעון יותר רך. יותר לא היה מגיע לתוצאה הזאת. זה דבר ראשון. דבר שני, סליחה על ה יומרנות, אבל אני חושב שאין ברירה וכשבזירה אין הרבה לוחמים, צריך להתייצב. סליחה על ה גוותנות שמשתמעת מהדברים אבל אני מרגיש שאין ברירה ואני צריך להתייצב ואני צריך באולם ג' של בית המשפט העליון להניח לבנים לתרבות פוליטית, תרבות משפטית חדשה שהיום אין לה זכר בבית המשפט העליון וחלק מזה זה לבנות אירועים שיש להם גם משמעות ציבורית משמעות חברתית משמעות של שיח ציבורי בתוך האזורים הללו להראות שיש אתה רוצה לשמוט את הדבר הזה, יש קומה יציבה אחרת שתחליף את זה. יש תפיסות משפטיות ברורות של חירות אזרחית, של זכויות פוליטיות, של דמוקרטיה, שלטון חוק. יש אלטרנטיבה לשיח משפטי אחר. חלק מההופעות הללו, אני רואה את זה כבניית לבנים לחילופי אליטות. אני אומר את זה במפורש. ואם לא יהיו משפטנים שהם לוקחים חלק בדבר הזה ואני אומר לך שזה גובה מחירים אדירים שמאוד קשה לשלם אותם מחירים בהזדמנויות עסקיות מחירים בהרבה דברים אני ברוך השם הכל בסדר אבל חברים שלי עורכי דין שאני רוצה לגייש צעירים אומרים לעצמם למה אני צריך להתאבד בקריירה שלי בתחילת הדרך צריך לבנות אלטרנטיבה וחלק מזה זה דיונים שבהם גם בית המשפט שפעם עוד היו בו שופטי מיות, היום אין כבר שופטי מיות, אנשים לא שמים לב לזה. פעם הלכת מנחי מלון, היו לך שופטי מיות, שופטים שלך היום אין את זה. צריך לייצר שיח אחר דרך היצוג. אם אין שופטים אז יהיו מייצגים. אז אני רואה פה תפקיד כפול גם של הגנה אסרטיבית על העמדה של הממשלה שבעיניים שלי, בעניין הזה אני ממלכתי. זה לא הממשלה, זה העם. הממשלה פה היא ביטוי לעם. אז אני אני פה נלחם על הזכות של העם היושב בציון להשפיע על גורלו. עכשיו אני מזכיר לכם התכלית של הציונות היא להוביל למצב היסטורי שבו היהודים שולטים בגורלם בארץ ישראל. בעיניים שלי כל פגיעה ביכולת של היהודים לשלוט בגורלם תהה אשר תהה מצד מי אשר יהיה זו פגיעה במפעל הציוני פגיעה ביכולת של העם להגיע למימוש זהותו בארץ ישראל וזה לא משנה כרגע אם ההחלטות של ממשלה מסוימת החלטות שאני אוהב או לא אוהב הרבה הרבה יותר חשוב לי שמי שיקבל את ההחלטות זה נבחרי הציבור ולכן אני רואה פה מספר תפקידים ואולי בגלל זה אני יותר עם להט לפעמים ממה שרגילים לראות כי כן יש בי יותר לאט אני מודה באשמה ב בהיבט הזה כן >> שתי שאלות בשך א אני אשווה את זה שנייה למה שקרה ב-23 שהיה מלא יחסים עוד חמישים עד שכולנו הבנו שזה לא תקין עד שבא מרדכי דוד אחד ואמר כאילו הצליח כמעט לבד להראות להם לכל הצד שכנגד אתם א עשים שטויות ש למה אולי זה מה שאתה מנסה לעשות למה אף אחד לא יכול לבוא לבקץ או לומר כמו שאמרת יש מס קריית בעם שמבין שזה לא תקין ועדיין לא מצליח לבוא מישהו ולהגיד תראו אתם א אתם פשוט כמו מרדכי דוד כזה משפטי אותו דבר >> תחדלדל לי מה אתה מבקש מה אתה רוצה שיקרה אולי תיתן לי רעיונות >> שהנשימו יבואו א לא יודע שהחברים שלי מהילואים השמאלנים יבואו ויגידו זה באמת מוזר מה שקורה פה כן >> אה אתה רוצה שאנשים מהשמאל יבואו ויגידו שזה באמת מוזר >> כן כאילו הרי זה מה שמרדכי דוד עשה מרדכי דוד הוא לא שמאל >> נכון אני אומר אבל הוא לבד שמאל יעשה את זה >> לא אני אומר בירו איש ימין בהצליח להראות לאנשים אחרים גם אנשים ש >> בוא אני אשאל אותך שאלה אחרת נניח והיה שופט עליון זה העניין >> נניח היה שופט עליון שהוא פוסק בדיוק את הדעות הפוליטיות שלך בדיוק את תפיסת העולם שלך אבל הוא קצת פה חורג קצת מפעיל סבירות קצת אומר אתה יודע מה כבוד האדם לא יודע מה אתה אוהב ספורט מה אתה אוהב לא יודע פחות מה אתה תן לי משהו מוזיקה לא יודע תן לי משהו שאתה אוהב >> רפואה >> וואי וואי הרגת אותי עכשיו א אתה אוהב צינטורים זה מרתק אותך טכנולוגית אוקיי, אז הוא פוסק שכל אחד חייב לעבור צינטור בשביל החוויה האינטלקטואלית הזה. והוא אומר, זה כבוד האדם. איזה מין אדם זה בלי בלי סטנס בזה? עכשיו אתה אומר ווא אני כאילו מגזים קריקטורית. כן. אתה היית עכשיו מדקדק איתו בציציות רגע אבל זה לפי החוק. רגע זה איך עשית את זה? לא היית מבסוט שהוא עושה את מה שאתה אומר. היית מבסוט שהוא מקדם במדינת הערכים שלך. ולכן אל תבוא בטענות לאנצ' שמאל. רוב אנשי הימין, רוב אנשי כי זה טבע האדם זה לא כי מישהו רשע. רוב האנשים אם קצת מחליקים, קצת מפעילים כוחנות אבל התוצאה היא תוצאה שהם מאוד אוהבים בוא אף אחד עכשיו לא מדקדק בתקנונים ובזה הימין מוטרד מזה ואני לא אומר את זה כביקורת אני פשוט זה טבע האדם כי התוצאה היא תוצאה שהיא נגד תפיסות העולם שלו ואז הוא אומר לא רק שזה נגד תפיסות העולם שלי אלא גם לא שאלתם אותי שללתם ממני את היכולת לקחת חלק ואני הרוב ואתם עושים משהו בני אבל כל הדבר הזה מתעורר ותמונת הנגטיב של זה כל הדבר הזה לא קיים בשיח של השמאל בגלל שזה מסתדר ולא מסתדר עם אג'נדות >> תקח את הארצות הברית כדוגמה בארצות הברית במשך שנים ארוכות למעשה מאז רוזבלט ועד ממש עד טראמפ הראשון עד הממשל טראמפ הראשון היה רוב מובהק של דמוקרטים פרוגרסיביים בבית המשפט העליון בית המשפט העליון היה בייבי של השמאל בארצות הברית עד רמה שהמון המון אנשים עשו קעקועים של רות ביידר גינסבורג לדוגמה שופטת עליון אמריקאית מאוד ידועה היא הייתה סמל תרבות זה היה אירוע הם היו גיבורי תרבות טראמפ בקדנציה הראשונה שלו התחיל להביא מינויים מתוך עולם אינטלקטואלי חדש שגידל א זכר צדיק לברכה זכותו יגן עלינו אנטונינ סקלי ליה א הרי אני מקשר עצמי שוכנה עפר וכולי וכולי כן אנטונינ סכליה שופט בית משפט עליון אמריקאי מדהים א חבל שאין לנו אחד כזה בישראל א שהוא גידל דור של תפיסות עולם משפטיות אחרות של כבוד לאזרחים אחד הדברים שהוא אמר א שראוי לחקוק על לוח ליבם של המשפטנים לא יודע אם יש פה סטודנטים משפטים יש פה >> תנחומיי אה הוא אמר שופט טוב נמדד בזה ש >> אל תסכני את הציון שלך לא >> שופט טוב נמדד בזה שהוא פוסק תוצאות שהוא מתאב בזה נמדד שופט טוב למה כי הוא אומר רגע יש חוק מה מה רלוונטי הדעה שלי אני לא אוהב את התוצאה אני חושב שתוצאה לא טובה אבל זה משם חוקליט אם שופט תמיד אוהב את התוצאות של יש גם ממרה כזאת בסנהדרין אולי הרב יכול להפנות אותי אני לא זוכר אה על משהו מהסוג הזה אני כרגע לא זוכר אבל אה שדיין לפעמים פוסק תוצאה שהוא פחות אוהב בזה זה נמדד בישראל שופטי בית משפט עליון תמיד אוהבים את התוצאות שלהם כך יצא כי זה במקרה כבוד האדם זה במקרה סבירות זה זה כך יצא זה זהו עכשיו אני אומר ברגע שבית המשפט אלון האמריקאי התחיל להתמלא בחסידי סקליה שזה תהליך מאוד ארוך של עשרות שנים שהוא בנה פקולטות ובנה דורות הייתה שם תרבות שלמה שהוא בנה אדם אחד והיום חסידות סקליה לצורך העניין היא הרוב בבית המשפט העליון האמריקאי וכמובן מה קרה >> רוצים להגדיל את בית >> השופט קוונו לדוגמה א יום אחד קם בבוקר והוא רואה אדם זר אצלו בסלון עם נשק וברגע האחרון המאבדכים שלו מגיעים קופצים עליו ניסיון התנגשות מי המתנקש איש שמאל פרוגרסיבי. כלומר, ממצב שבו בית המשפט העליון הוא הכל, סמל תרבות, למצב שבו צריך להרוג אותם. ולמצב שבו היום השמאל בארצות הברית דן בין שתי חלופות כשהוא יעלה לשלטון. חלופה אחת, לבטל את החוקה. כן, טוב שאתם יושבים, שמעתם מה אמרתי? לבטל את החוקה, כי החוקה זה דבר מסוכן שהימין המניפולטיבי משתמש בדרך השופטים שלו. אופציה אחת. אופציה שנייה, ברגע שאנחנו נתמנה, ככה הם אומרים, נשנה את הכללים. אפרופו שהם תמיד משנים את הכללים. נשנה את הכללים במקום 12 שופטים, נשים 50 שופטים, נחזיר את הכללים לזה שמותר רק למנות פעם בקדנציה שופט אחד וכולם יהיו אנשים שלנו. מה שנקרא בעגing, להציף את בית המשפט במינויים. כלומר, השמאל ברגע שהוא יכול הוא יעשה הכל כדי לקחת את הכוח, כי השמאל בנוי על תפיסה של כוח ולא על תפיסה של זכויות פוליטיות אזרחיות לכל אחד. זה ההבדל בין ימין לשמאל באמת. כן. >> בהרכב יש לך משבים בלתי מוגלים למטרה אחת. על מה >> יאכטה א אחוזה באגם קומו באיטליה. תעשו גוגל מקום מדהים א לא כל הזמן זה קופץ לי אני אומר וואו מה קורה שמה א מה השאלה מה אני עושה עם מחשבים בלתי מוגבלים >> לא אני אומר יש לך מטרה אחת שצריך עכשיו לייצר פה איזשהו מנגנון >> הדבר הכי חשוב בעיני משהו שלהתלבש עליו בכל הכוח >> אם אתה מדבר על משבים הדבר הכי חשוב בעיניי שהוא הפקרות שלא תאמן של מחנה הימין במדינת ישראל פשוט הפקרות זה זה שאין פקולטה אחת למשפטים במדינת ישראל שמלמדת את הדברים הללו, שבונה עתיד לדור אחר של משפטנים. בזמן שאני פה מדבר איתכם, שאני מאוד מעריך את הזמן שהקדשתם כדי להקשיב לי, לא אומר את זה בציניות, זה דבר שאני חושב שהוא מאוד מאוד מאוד יקר וחשוב להסביר לאנשים את הדברים הללו, אבל בזמן שאנחנו מקדישים כולנו לדיון פה, בכל פקולטה אחרת, מנפיקים, פשוט מנפיקים בפס ייצור של פסיך חרושת מאות מאות מאות מאות סטודנטים. כל סמסטר בוגרים סמסטר א' סמסטר ב' סמסטר קיץ כל אחד בזמן שלו שהוא מסיים את הלימודים אלפי בוגרים אלפי בוגרים אלפי בוגרים שממלאים את כל המשרות של משפטנים במדינת ישראל וכולם כולם מדקלמים את הדברים הללו ומכנים את זה שלטון החוק וזה אצלהם דמוקרטיה הם אפילו לא יודעים הם לא יודעים אפילו שהם באיזה מצב חריג כי לימדו אותם שזה המובן מאליו כמו להבדיל ילד שגדל במשפחה מתעללת. הוא חושב שהמודל המשפחתי שהוא מכיר זה פשוט משפחה. הוא לא קורא לזה משפחה מתעללת. זה מה שהוא מכיר. זה הדבר היחיד שהוא מכיר. הוא לא יודע שיש ורק בגיל יותר מבוגר הוא אולי מסתכל החוצה, מסתכל עצמי, יכול לתת שם למה שהוא חווה ולהתחיל להבין, אוקיי, משהו פה לא תקין, פה זה היה לא נורמטיבי, אבל זה רק מתוך השוואה. האנשים הללו אפילו לא עוברים את השלב של ההשוואה כי כל מה שהם לומדים זה זה וזה שלטון החוק וכל דבר אחר הוא מפחיד והוא עליית הנאצים אין אחד הדברים ש >> באונו זה לא אחרת באונו זה לא אחרת כי סיפרו לי >> טוב אני לימדתי באונו איזשהי תקופה אני אומר באונו זה מפעל ענק זה לא מספיק יש שמה מרצים מצוינים יש מרצים אחרים אני לא רוצה עכשיו להתחיל לחלק ציונים חלק מהם חברים שלי אבל אין מוסד שחרט על דגלו שהמטרה שלו זה ללכת בדרכו של סקליה בהשוואה שהמטרה היא שעוד 20 שנה בוגרי המוסד הזה הם יהיו האליטה המשפטית עשו את זה במידה אתם מה אתם מסלול של אלי נכון אני לא זו אני זוכר נכון אוקיי במידה מסוימת עשו את זה בצהל באלי במידה מסוימת כן הדבר הזה לא קרה בעולם המשפטי בעולם המשפטי אה בזמן שאנחנו מדברים ואני מסתובב אצל הרבה מאוד כל מיני מסגרות כאלה ואחרות אני לפעמים בטלוויזיה לפעמים ב מרצה במועדוני סטודנטים בפקולטות אבל בזמן שאנחנו מדברים במעגלים מצומצמים בצורות כאלה ואחרות האוניברסיטאות והפקולטות מנפיקות אלפי בוגרים ולכן זה לא כוחות אתה שואל אותי משבים הזירה הזאת הופקרה לחלוטין והיום אני אומר לך כל יומיים מתקשר אליי נבחר ציבור כזה או אחר, אומר, "תשמע, אני צריך מישהו למנות אותו. תן לי שם, תמליץ." יש לנו בעיית חימושים, אין לנו מספיק אנשים למנות. יש מינויים שקשה מאוד לבצע כי אין אנשים. אין אנשים. אז זה שואלת עם משבים. הייתי מחר בבוקר מקים פקולטה של 1500 בוגרים כל שנה. יש ביקוש. שאני מסתובב בפקולטות, אנשים אומרים לי אנחנו אנחנו היינו מתים לשמוע עוד היינו רוצים להבין יותר, היינו רוצים פה היינו רוצים להבין יש ביקוש אף אחד לא נותן לזה מענה כן סיים >> כןרונה >> שאלה היא לגבי הארנק ואחרת כאילו שאין בית משפט ו >> פתחת ב פתחת בבדיחה אני מבין >> אולי הזכרת פשוט >> אם א טפנ שלפני יודע 40 שנה גם הפלוגות טנק היו מצטרפים לכפ והיום זה לא מציאות כי באמת שכרת פיקוד כמו שהזכרת כבר כמעט האדמתקל כן כבר לא ביד עכשיו שאלה שלי כאילו האם זה ממילא בדרך טבעי גם פשוט א לא כלומר ממה נובע זה הכוח של בית משפט אם אין לו את הכוח >> תשמע אני אתן לכם דוגמה קצת א רדיקלית כן וכדי להבין בכל משפחה יש כללים בדרך כלל עד איזה שעה מותר לחזור הביתה לילדים או שזה רק אצלי ככה אני יודע א זה עובד יש מרדנות מסוימת של ילד אה לא שמתי לב לשעה כל מיני סיפורים כאלה שהם נופלים בחקירה נגד תוך שנייה א דברים מהסוג הזה בסדר גמור הכל ברמת הנורמטיבי הכל בסדר אבל מספיק ילד אחד, ילד אחד שהוא אומר, אוקיי, הוא לוקח סכין מהמטבח, שולף ואומר לאמא, "גברת יקרה, לי בבית הזה אין שעה שאני חוזר, אני חוזר מתי שאני רוצה." באותו רגע כל המעטפת של מה זה משפחה, מה זה דינמיקה נורמלית, מה הם יחס, הכל מתמוטט ברגע ומתחילים לחשוב, רגע, מה עושים עם הילד הזה? זה כבר קרימינלי, הוא צריך טיפול, יש פה חריגה מההתנהגות הנורמטיבית. זה לא ילד שאומר אני קצת בורח, יש פה משהו אחר. מספיק את דיברת על רוב מספיק אחוז מאוד קטן באוכלוסיה שלא מרגיש מחוייב לשום נורמה והוא אומר אם הדברים לא יעשו כרצוני אין לי גבולות כדי לשבש את הסדר בחברה כולה וזה מה שקצת קרה לנו יש אחוז שהוא לא רוב שאומר אם הדברים לא נעשים קרצוני אז אין משחק זה >> וכעניין עובדתי זה לא עניין אם אני אוהב את זה או לא, כי עניין עובדתי זה יכול לשבש חברה כמו שזה יכול לשבש משפחה. מספיק ילד אחד שהוא לחלוטין חורג מהנורמות של משפחה כדי לשבש את כל מה שאנחנו יכולים לראות פה כדינמיקה של טעם משפחתי נורמטיבי. הכל משתנה באותו רגע. אני חושב שבאיזשהו מקום א אנחנו אחרי הפיק של הדבר הזה. אני חושב שהם איבדו את המסה הקריטית שלהם. אני חושב שגם מה שקרה אחר כך בשביעי באוקטובר הוביל לזה. אני חושב שלעולם לא יחזור להם הכוח שלהם שהיה להם בזמן המחאות. זה לא יחזור. אני חושב שהם אחרי הגבעה אבל כן זה מה שקרה. הם אימויר. אימוים פה אימוי. אני לא צריך לספר לך מה היית פה. א אבל אני חושב שזה נגמר. >> וגם הימין התבגר. גם הימין היום אומר, אם תיזכרו, היה את ליל גלנט. אתם זוכרים את ליל גלנט? >> כן, ליל גלנט. אני מזכיר לכולכם בסוף גלנט פותר ומה קרה באותו לילה? >> כולם >> לא אז היה ליל גלנט והוא לא פותר בסוף. מה קרה כשהוא כן פותר בסוף? >> לא. זה היה בחירות בארצות הברית בדיוק >> אבל לא קרה כלום. לא קרה כלום. >> ונבחר. >> כן. אגב די לחקימה עם מה שהיה שם. לא משנה. א לא קרה כלום לא קרה כלום עכשיו as we speakרמן מעביר חוקים שבזמן שהחוקים של הרפורמה ביחס לחוקים האלה זה מתאבן זה לא לא שאני חושב שהחוקים הללו לא יתקעו אחר כך בבית משפט ויהיה פה קרב שלם אבל זה סיפור בפני עצמו אבל זה עובר כמו כלום אני חושב שאנחנו באירוע שבו גם הימין התבגר ולא כל כך פוחד מהצל של עצמו כמו קודם. להפך חושב שהיום הימין מצפה מנבחרי הציבור שלו להרבה יותר תאוזה, הרבה יותר נחישות, הרבה יותר עוצמה ועמידה. >> ולמה הם לא עולים למדרשך? >> מי >> למה תרת פה קרקס? בסדר סליחה ל קחת את הקרקס >> לא לא אני אני קודם כל אני מוכה קרקס זה מקום שאני בוחר להיכנס אליו ואני נהנה פה לא בחרתי ואני סובל זה לא דומה בכלל >> אז למה אנחנו לא יוכבים לסיים בשי כן אתה רוצה רגע אתה רוצה שנ במילה נכבד את הבחור >> כן למה הפוליטיקאים כן בוחרים להיכנס בחוקים האלה שאף אחד לא החליט מי מחליים ואיך מחלים וטזה זה זה מתנהל כסדרו ולא עומדים אומרים רגע מי בכלל הוא שואל למה לא עושים >> מי נתן לכם את הסמכות לדון בחוק יסוד לשכם מי נתן לכם ואני פשוט לא לא משתתף בזה אני לא כל מציג אני לא מה אתם רוצים >> תברו עם עצמכם אולי >> אז במידה מסוימת זה >> חוץ מלווים >> שאל אותם >> תודה לכם >> תודה רבה >> תודה טוב לראות